יחידות המשרד

יחידות המשרד

 
  • ייעודו של אגף מערכות מידע הינו "לאפשר למשרד המשפטים על כל יחידותיו לממש את חזונו, באמצעות העמדת מערך מערכות מידע, מתקדם, אמין, זמין  ומאובטח המאפשר המשכיות עסקית, באופן שיאפשר ליחידות המשרד לבצע את ייעודם המלא בצורה היעילה ביותר".
  • משרד המשפטים  - על מגוון יחידותיו  - מסוקר ברמה אינטנסיבית ביותר ע"י כלי התקשורת. 
    לשכת דובר משרד המשפטים מטפלת בשאלות, בפניות ובקשות שמופנות לגורמי המשרד על-ידי עיתונאים ומקיימת קשר יום-יומי עם הכתבים והפרשנים המשפטיים ועם עיתונאים אחרים בכל אמצעי התקשורת.
    הלשכה עוקבת אחר פרסומים באמצעי התקשורת אודות פעילות המשרד ויחידותיו ומכינה תגובות רשמיות, תיקונים או הבהרות, בהתייעצות עם גורמי המשרד ובתיאום עימם.
    לשכת הדובר גם מפקחת על הזנת התכנים לאתר האינטרנט של משרד המשפטים.
    לשכת הדובר מפיצה לעיתונות כתבי אישום שיש בהם עניין לציבור, ומפרסמת מאות הודעות לעיתונות מדי שנה - אשר זוכות לפרסום בכלי התקשורת בארץ ובעולם.  ​
  • האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הוא תאגיד על פי חוק האפוטרופוס הכללי (התשל"ח 1978).
    האפוטרופוס הכללי פועל באופן עצמאי, מקצועי ונטול פניות בשמירה על האינטרס הציבורי,
    ומתן סעד לאוכלוסייה חלשה. ​
  • אגף הביקורת הפנימית עוסק בביצוע ביקורות ביחידות המשרד ובעבודה מול משרד מבקר המדינה ומשרד ראש הממשלה בנושא ביקורות המדינה.​

  • בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין הוקמו בשנת 2001 במסגרת תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, (להלן – החוק).

    בתי הדין פועלים בהתאם להוראות הפרק הרביעי לחוק, במסגרת משרד המשפטים. עד חודש יוני 2004 פעלו בתי הדין באחריות משרד הפנים.

  • בתי הדין הדרוזיים מטפלים בנושא האישות של בני העדה הדרוזית בלבד. בין הנושאים בהם עוסקים בתי הדין:  

     

    • נישואין
    • גירושין
    • מרידה וציות (טאעה)
    • מזונות
    • החזקת ילדים
    • מינוי אפוטרופוס
    • רישום צוואה בחיים
    • קיום צוואות
    • צווי ירושה
    • מינוי עורכי נישואין
    • מינוי אחראי הקש
    • צווי עיכוב יציאה מהארץ

       

       

  • מדינת ישראל הכירה בבתי הדין השרעיים, בסמכויותיהם ובדין התקף בהם וזאת בהתאם לפקודת סדרי שלטון ומשפט ואף חוקקה את חוק הקאדים לאישור מינויים שהכיר בקאדים שכיהנו בבתי הדין ערב הקמת המדינה.
    מאז קום המדינה היו בתי הדין השרעיים באחריות משרד הדתות עד אשר עברו לאחריות משרד המשפטים ביום 21.2.01.
    בתי הדין השרעיים קיימים מאז האימפריה העותומאנית, אז שימשו כבית המשפט של המדינה.
    המנדט הבריטי השאיר את המצב המשפטי שקדם לו בכפוף לשינויים שהכניס, וכך נשארו בתי הדין השרעיים על כנם, אולם סמכויותיהם נתחמו לענייני המעמד האישי של המוסלמים בלבד.​
  • בית הדין להסדרת מעמד ותושבות (בית הדין לעררים), לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: "החוק")

    החלטות בענייני הכניסה למדינת ישראל, השהיה בה, היציאה ממנה, וכן ענייני אזרחות שונים, ניתנות דרך כלל על ידי הלשכות המקומיות או גורמי מטה ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן: "הרשות").
    עד לפתיחת בית הדין בית המשפט המוסמך לדון בעתירות כנגד החלטות הרשות היה בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

    כנגד חלק מההחלטות הללו גם ניתן היה להגיש השגה לוועדת ההשגות הפנימית של הרשות שהוקמה לפי נוהל פנימי
    (מס' 1.5.0001) של הרשות.​

  • אתר זה הוקם מתוך שמה דגש של מחלקת הרווחה על מתן שירות וסיוע לגמלאי/ות המשרד.
     
    אתר האינטרנט לגמלאי משרד המשפטים נועד לשרת אתכם הגמלאים ככלי לקבלת עדכונים ומידע על הפעילויות השונות של המחלקה, יצירת קשר ושמירת קשר האחד עם השני.

  • היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת והשירות המשפטי הציבורי.
    יועץ המשפטי לממשלה מופקד על מספר תחומים:
    •עמידה בראש התביעה הכללית
    •מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופיה
    •מתן ייעוץ בהכנת תזכירי חוק
    •שמירת האינטרס הציבורי בתחום המשפטי
  • יחידת חופש המידע הוקמה בהחלטת ממשלה 2950 מיום 6.3.11 בנושא "יישום חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998: הגברת השקיפות ברשויות ציבוריות", על מנת לקדם את יישום הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, באמצעות הנחיה, הדרכה ובקרה, וכן להגביר את המידע שיפורסם לציבור באופן ייזום. ​

     

  • משעה שנתמנה מפרק לחברה או נאמן לפושט הרגל, הכונס הרשמי מפקח על פעולתם ובמידת הצורך מדווח לבית המשפט או פונה אליו לקבלת הוראות. במקרים מיוחדים, בהם יש היבט ציבורי מיוחד, או כאשר לא מתמנה מפרק או נאמן אחר, ניתן למנות את הכונס הרשמי כמפרק חברה או כנאמן בפשיטת רגל.
    הכונס הרשמי ונציגיו מוזמנים להופיע בהליכי פירוק חברות ופשיטת רגל, המתקיימים בבתי המשפט המחוזיים, והוא צד לכל בקשה בהליכים אלה המוגשת לבית המשפט.
  • הלשכה המשפטית של משרד המשפטים אמונה על מתן ייעוץ וליווי משפטי ליחידותיו השונות של המשרד. מתפקידה להבטיח כי פעילויות השר, הנהלת המשרד ויחידותיו השונות ייעשו במסגרת החוק, על פי הוראות כל דין ועל פי כללי מינהל תקין.
    נוסף על תפקידי הלשכה המשפטית במתן ייעוץ משפטי, פועלות במסגרת הלשכה יחידות נוספות: יחידת מינויים האמונה על הליכי הבחירה והמינוי שבסמכות שר המשפטים; יחידת ענייני העדות הנוצריות והממונה על המחוז לעניין המרת דת ויחידת רשם ברית הזוגיות לחסרי דת.​
  • המחלקה לזכויות אדם וקשרי חוץ אחראית על תיאום קשרי החוץ של משרד המשפטים, ובכללם קשרי חוץ עם משרדי משפטים זרים בעולם, וכן עם ארגונים ומוסדות בינלאומיים. בנוסף, המחלקה מטפלת בקשרים עם עדות נוצריות ועם כנסיות בישראל, וכן עם העדה הבהאית. כמו כן, אחראית המחלקה על מתן מענה הולם לפניות בנושאי זכויות אדם, המגיעות מחו"ל מארגונים בינלאומיים או מבודדים.​
  • מנכ"ל משרד המשפטים אחראי על ניהול המשרד הן ברמה השוטפת והן בראיה ארוכת הטווח.
    למשרד המשפטים מבנה ארגוני ייחודי המתבטא בעיקר במספרן הרב של יחידות מקצועיות ובקשת הרחבה של הנושאים אשר אותן יחידות פעילות בהן.
    ברמה השוטפת, על מנכ"ל המשרד לוודא, בעזרת מנהלי היחידות כי העבודה המקצועית מתבצעת בכל היחידות, תכניות העבודה השנתיות מבוצעות על פי התוכנית, החלטות מיושמות, משימות נשלמות וכד'.​
  • היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות 
     
    היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות הינה יחידה חדשה יחסית במשרד המשפטים. תכלית היחידה הינה להעמיד לרשות משרדי הממשלה השונים וגופי המדינה יעוץ משפטי בנושא של משפט בינלאומי והשלכותיו על המדינה, ולספק שירות מקצועי בכל הנוגע לכריתת הסכמים בינלאומיים וייצוג בתביעות בינלאומיות. בין היתר מתפקידי היחידה לייעץ באופן שוטף בנושאים בינלאומיים, להשתתף במשאים ומתנים לכריתת הסכמים בינלאומיים, לייעץ לגבי ההשלכות המשפטיות הנוגעות להסכמים הן במישור הפנימי והן במישור המשפט הבינלאומי, לסייע בגיבוש  מדיניות אחידה של גורמים המיצגים את המדינה בנושאים שונים, ולדאוג לתיאום בנושא בין המשרדים השונים. היחידה אחראית גם להבטיח כי במסגרת הסכמים בינלאומיים המדינה לא תוכפף לשיפוט זר או לשיפוט בינלאומי, אלא לאחר שקילת כל הנסיבות ובהתחשבות במדיניות מושכלת.
     
    המחלקה לזכויות אדם וקשרי חוץ
     
    המחלקה מקיימת את קשרי החוץ של משרד המשפטים עם משרדי משפטים של מדינות זרות וכן עם ארגונים בינלאומיים ומוסדות בינלאומיים, כגון הצלב האדום וארגוני זכויות אדם בינלאומיים. המחלקה מטפלת גם בקשרים  עם עדות נוצריות וכנסיות בישראל, וכן עם העדה הבהאית. כמו כן, אחראית המחלקה על מתן מענה הולם לפניות בנושאי זכויות אדם, המגיעות מחו"ל מארגונים בינלאומיים או מבודדים.
  • יחידה זו עוסקת בשלושה תחומי פעילות עיקריים:

             אישורים על המרות דת
    ·         בתי הדין הנוצריים
    ·         אישור עסקאות מקרקעין שגופים כנסייתיים צד להם
  • הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002
    הרשות הינה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה​.
  • הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) הוקמה על ידי משרד המשפטים בספטמבר 2006, כרשות להגנת מידע אישי בישראל. 
    בתפקידה כרשות הגנת מידע אישי רמו"ט מאחדת תחתיה שלוש יחידות רגולטוריות שהיו קיימות קודם לכן:
    - רשם מאגרי מידע אשר אחראי לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 על הפיקוח ועל אכיפת הגנת מידע אישי
    - רשם גורמים מאשרים אשר אחראי לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 על הרישום והפיקוח על גורמים מאשרים
    - רשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע על עוסקים אשר אחראי לפי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 על מתן רישיונות ופיקוח על בעלי רישיונות מכוח החוק
  • הכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות (להלן – הכללים) נתקבלו באופן רשמי בידי מרכז השלטון המקומי והתפרסמו בילקוט הפרסומים 3087 התשמ"ד, עמ' 3114.
    הכללים גובשו בידי ועדה בה השתתפו נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי. הוועדה הוקמה לאחר שנמצא, שמספר נבחרי ציבור בשלטון המקומי לא נהגו, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לפי הנורמות הנדרשות בתחום ניגוד העניינים. אגב בדיקת העמדתם לדין פלילי נשמעה בזמנו הטענה, שנבחרי הציבור אינם מודעים לנורמות אלו, ולכן הוחלט להטיל על הוועדה לגבש את הכללים ולפרסם אותם כדי להביאם לידיעת כלל הציבור וציבור הנבחרים ברשויות המקומיות. הכללים אושרו בידי הנהלת מרכז השלטון המקומי, בתחילה לתקופה של שנתיים, ולאחר מכן ללא הגבלת זמן. ​
  • הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה היא ועדה בינמשרדית, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, הפועלת מכח החלטת ממשלה מס' 2799 מיום 28.11.2002 ומטפלת בבקשות לאישור הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות של נושאי משרה ועובדי מדינה.
  • הועדה לתקינה שמאית הוקמה על ידי מועצת שמאי המקרקעין בשיתוף עם אגף שומת מקרקעין, לשכת שמאי המקרקעין, צרכני שומות ובעלי עניין בתחום שמאות המקרקעין במטרה לשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדו"חות שומה (בצורת כללים מנחים לעורך השומה) לשם שמירת ענייניו של ציבור המשתמשים בהם.​
  • לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943
     
    הפקעת מקרקעין היא רכישה שלטונית של מקרקעין לצורכי ציבור. הרכישה נעשית בכפיה, ללא הסכמת בעלי הקרקע, והיא מזכה את בעלי הקרקע בתשלום פיצויים. ישנם מספר חוקים המאפשרים הפקעת מקרקעין, והמרכזי בהם הוא פקודת הקרקעות ( רכישה לצורכי ציבור) 1943. ( להלן – פקודת הקרקעות )
     
    בשנת 2010 תוקנה פקודת הקרקעות, ונערכו בה שינויים רבים, וביניהם כינונה של ועדת ההשגות.
     
  • ועדת ההשגות על שומות רמ"י הוקמה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1181 מיום 12.03.2009, ועפ"י נוהל 12.02 (הליך השגה על שומת מקרקעין). סמכויות הוועדה, אופן הגשת ההשגה והטיפול בה, מפורטים בהחלטה ובנוהל.
    חוכר אשר קיבל שומה שנערכה על ידי שמאי מאגר מטעם רמ"י רשאי להגיש השגה שתידון בפני שמאי מחוזי באגף שומת מקרקעין.
    על החלטת השמאי המחוזי ב"השגה הראשונה" ניתן להשיג בפני ועדת ההשגות. המשיג יכול להיות החוכר או רמ"י.​
  • עד לשנת 1990 הוקצו כספי העזבונות שבידי האפוטרופוס הכללי על פי החלטות ועדת שרים לענייני עזבונות שבראשה עמד שר המשפטים. בשנת 1990, החליטה הממשלה על הקמת וועדה ציבורית להקצאת כספי העזבונות.
    האפוטרופוס הכללי מטפל בצוואות ותרומות הניתנות לטובת המדינה מידי אנשים שונים. מרבית העזבונות הניתנים לטובת המדינה הם "עזבונות מיועדים", דהיינו עזבונות שהמורישים או התורמים ייעדו אותם לשימוש מסוים, ומיעוטם עזבונות ללא ייעוד, דהיינו שהתורמים לא קבעו להם ייעוד מסוים. כספים או ירושות שתורמים ייעדו למוסדות מסוימים ונקבע בהם במפורש שם המוסד המוטב לא עוברים דרך הוועדה, אלא מועברים ישירות למוסדות דרך האפוטרופוס הכללי. ​

  • בהתאם להוראות החוק (סעיפים 27-30), תפקידי הועדה לדון בעררים המוגשים על החלטות החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ, ליתן הצהרות מוות על מותו של נספה שואה שכוחן יהא יפה רק למתן צו ירושה או צו קיום צוואה שישמש לקבלת נכס לפי החוק וכן להפעיל סמכויות הניתנות לוועדת חקירה לצורך אכיפת דרישה למסירת מידע לחברה להשבה.  
     ​

  • המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה פועלת מכוח חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972. המחלקה מטפלת בבקשות להענקה ולחידוש רישיון חוקר פרטי, משרד לחקירות פרטיות, תאגיד חוקרים פרטיים, שומר, מארגן שמירה, משרד לשרותי שמירה ותאגיד לשרותי שמירה. כמו כן, בבקשות להתאמן בחקירות פרטיות ובפיקוח על מאמנים ומתאמנים, באמצעות מפקח מטעמה, בבחינות רישוי לחוקרים פרטיים, בתלונות המוגשות נגד חוקרים פרטיים, בהגשת קובלנות נגד חוקרים פרטיים לוועדת המשמעת לפי החוק ובמעקב אחר החלטות ועדת המשמעת
  • תפקידה של מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים הינו לבחון את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, לאסוף את המידע וחוות הדעת הדרושות לצורך קבלת ההחלטה, ולהכין את המלצתו של שר המשפטים לבקשה.
  • מחלקת יעוץ וחקיקה כפופה ליועץ המשפטי לממשלה ופועלת, בשני התחומים שבאחריותה, כדי להבטיח שמירה על שלטון החוק ועקרונות היסוד החוקתיים בפעולות הממשלה על זרועותיה ובעיצוב חוקי המדינה.
     
    המחלקה מסייעת בידי היועץ המשפטי לממשלה במתן יעוץ והנחיה משפטיים לממשלה ולגופים ציבוריים נוספים. כן מכינה המחלקה הצעות חוק מטעם משרד המשפטים ומלווה את הליכי החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות.​
  • אתר מועצת רואי חשבון כולל מידע אודות פעילות המועצה, בחינות, אגרות, התמחות ותלונות נגד רואי חשבון.
    כמו כן,ניתן  להוריד מן האתר טפסים שונים הקשורים להתמחות וכן טופס לעדכון פרטים אישיים.
  • מועצת שמאי המקרקעין פועלת מכוח חוק שמאי המקרקעין, התשס"א-2001. המועצה מונה 11 חברים שהם: גב' שרית דנה, יו"ר, מר טל אלדרוטי, גב' עליזה קן, פרופ' דניאל פלזנשטיין, ד"ר דני בן-שחר, מר אוהד דנוס, גב' נורית ג'רבי, מר עדי צביקל, עו"ד צדוק צדיק, גב' אורנית קלרו, מר עמית אלון .​

  • משרדה הראשי של המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש") שוכן בירושלים. למחלקה נציגויות הפרוסות במקומות שונים בארץ: נצרת, טבריה, חיפה, תל-אביב, רחובות, אשקלון, אילת ובאר-שבע. מח"ש מונה כ-85 עובדים.
    בראש מח"ש עומד מר הרצל שבירו.
  • המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים, החל פעולתו בינואר 1996 במסגרת משרד המשפטים וכחלק ארגוני שלו. המכון מהווה מסגרת להשתלמות של הפרקליטים והמשפטנים בשרות המדינה, אשר נועדה להכשרתם ולהעשרתם המקצועית והערכית .​

  • חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 קובע את זכותו של כל אזרח ותושב לקבל מידע מרשות ציבורית, בכפוף לסייגים שפורטו בו. הסייגים נועדו לאזן בין חופש המידע לבין זכויות ואינטרסים שונים כגון בטחון המדינה, שמירת הפרטיות, סודות מקצועיים ומסחריים וכו'.

    החוק קובע מי זכאי לקבל מידע, אילו סוגי מידע אסור למסור או שיש שיקול דעת שלא למוסרם, אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות הציבורית בבואה למסור מידע, וכן הוראות והנחיות בדבר נהלי הגשת הבקשות והטיפול בהם.​

  • מאז הקמת היחידה נעשתה פעילות עניפה בהתמודדות עם ההשלכות הרבות של ההסכמים שנחתמו, הן מבחינה פנים ישראלית הן מול המועצה הפלסטינית וגורמים בינ"ל שונים, שכללה מתן תמיכה משפטית לכל הגורמים (אזרחים, עו"ד, רשויות התביעה, משרדי הממשלה השונים, וכן מדינות זרות), מיסוד נהלי עבודה בתחומים השונים הן מול הגורמים במדינת ישראל הן מול המועצה הפלסטינית עצמה, גופיה ונציגיה, וכן טיפול בכל הסוגיות המשפטיות הכרוכות ביחסים מול המועצה הפלסטינית.
  • ההחלטה על הקמת מנהלת היחידות המקצועיות התקבלה בשנת 2005, לאחר עריכת אבחון ניהולי במשרד המשפטים.
    בבסיס ההחלטה עמד הצורך להפחית לחץ ניהולי מהמנהל הכללי במשרד המשפטים ע"י איגוד מספר יחידות בעלות אופי עבודה דומה תחת מנהל תוך יצירת ניהול ממוקד, שיפור השירות לציבור ואיגוד משאבים.​
  • אגף משאבי אנוש במשרד המשפטים מקיים הליכים לאיתור, בחינה ואישור מועמדים ועובדים למשרות בהתאם לצרכי המשרד, וכל זאת תוך שמירה על עקרונות השקיפות, ההוגנות ומתן ההזדמנות השווה.
    - להצגת מועמדות למכרזים, נא פנייתך למערכת המקוונת של נציבות שירות המדינה.​
  • המחלקה למשפט עברי פועלת ליישום חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, הקובע זיקה בין המשפט הישראלי לבין "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". ראש תחום משפט עברי, ד"ר מיכאל ויגודה, מופיע בפני ועדות שרים וועדות הכנסת ונוטל חלק בדיונים המתקיימים במשרד המשפטים ובצוותים בין-משרדיים כדי להביא בפניהם את עמדת המשפט העברי בסוגיות העומדות על הפרק.

  • המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים הוקמה בשנת 1976 עם חקיקת חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. המחלקה מטפלת בבקשות להענקת רשיון נוטריון ובמסגרת זו, מרכזת את עבודתה של ועדת הרישיונות, לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו- 1976 המוסמכת להעניק רשיון נוטריון למבקשים העומדים בתנאים הקבועים בחוק.
  • נציבות הביקורת על מערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות (להלן:- "הנציבות") קמה מכוח מסמך עקרונות עליו חתמו שרת המשפטים ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין ביום 16.9.13.
     
    בישיבת הממשלה מיום 22.12.13 אישרה הממשלה את מינויה של השופטת הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז - לוד, לתפקיד הנציבה הראשונה של הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

  • נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות וחובות במגוון תחומי החיים. ביניהם, תעסוקה, דיור, חינוך, שיקום, בטחון סוציאלי, וכן תרבות ופנאי. לשם השגת מטרות אלו, הנציבות יוצרת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים בכל המגזרים - בממשלה, ברשויות המקומיות, במגזר הפרטי ובמגזר השלישי.
    הנציבות פועלת לקידום מדיניות, הנוגעת לזכויות אנשים עם מוגבלות, וכן נותנת מענה ליחידים. זאת באמצעות ייעוץ מקצועי, מענה משפטי לפניות ציבור, פיקוח, הגשת כתבי אישום ותובענות אזרחיות, קידום וייזום חקיקה, קידום האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, ארגון כנסים וימי עיון, הפצה ועריכה של חומרי הסברה וספרים, איסוף נתונים ומידע ועוד​
  • נציבות תלונות הציבור על שופטים מוסמכת לטפל בתלונות הנוגעות להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו.
    במסגרת זו מטפלת הנציבות גם בתלונות על עיכובים במתן החלטות ופסקי דין.
    הנציבות מוסמכת לטפל הן בתלונות על שופטים ורשמים ממערכת המשפט הכללית, לרבות בתי הדין לעבודה, והן בתלונות על שופטים ממערכת בתי הדין הדתיים, הכוללת את בתי הדין הרבניים, השרעיים, הדרוזיים והנוצריים. כמו כן הנציבות מוסמכת לטפל בתלונות על שופטים צבאיים-משפטיים של בתי הדין הצבאיים.​
  • האגף לסיוע משפטי, מעניק סיוע משפטי בתחום המשפט האזרחי למעלה מ-35 שנה, בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 ותקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.

    בכל אחת מהשנים האחרונות פנו לאגף למעלה מ- 70,000 איש אשר זכו לייצוג בלמעלה מ- 200,000 הליכים משפטיים. בנוסף לתפקידו העיקרי בהענקת סיוע לאדם הספציפי במקרה מסויים, האגף רואה עצמו כבעל תפקיד חוקתי מהמעלה הראשונה השומר על עקרון השוויון בין הצדדים.​
  • לסניגוריה הציבורית תפקיד חוקתי ראשון במעלה בשמירה על קיומו של ההליך ההוגן בתחום המשפט הפלילי. בשיטת המשפט האדוורסרית, המבוססת על שוויון בין הצדדים, מהווה הזכות לייצוג בכלל ולייצוג הולם בפרט, ערובה מרכזית לעשיית צדק.
  • אוסף הספרייה כולל יותר מ-10,000 פריטים כגון ספרים, כתבי עת, סדרות פסיקה וחקיקה בעברית, ערבית ולשונות אירופיות. כמו כן, בספרייה ניתן להשתמש במספר מאגרי מידע המצויים על רשת המחשבים של משרד המשפטים.
     
    לספרייה המרכזית מסונפות הספריות של יחידות המשרד השונות ברחבי הארץ, כגון פרקליטויות וסנגוריות, ואף אוספים בלשכות ובחדרי העבודה של עובדי המשרד.
     
    הספרייה משרתת את עובדי המשרד ואת הציבור הרחב. אנשים שאינם עובדי המשרד יכולים לבוא בתיאום טלפוני מראש ולקרוא חומרים שונים במתחם הספרייה בלבד. ​
  • המחלקה לפניות הציבור של משרד המשפטים עוסקת במתן מענה לפניות ותלונות בנושאים הקשורים לפעילות המשרד​.
  • פרקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות הנה חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. ואולם, בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על-ידי זרועות הממשל השונות בישראל.​
  • האגף לרישום והסדר מקרקעין עוסק בקשת רחבה של פעולות הכרוכות בניהול ורישום זכויות במקרקעין בכל רחבי המדינה, לרבות יישוב סכסוכים בין בעלי דירות (בתים משותפים). ​
  • באתר זה ניתן למצוא את הפרסומים הבאים מתוך "רשומות" שאותם עורכת ומביאה לדפוס מחלקת רשומות, וכן את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 2.3100 - "חקיקת משנה: נוהל והנחיות", ומדריך לניסוח הצעות חוק וחוקים שהוכן במחלקת נוסח החוק:
    • ספר החוקים
    • הצעות חוק הממשלה
    • קובץ התקנות
    • קובץ התקנות - חיקוקי שלטון מקומי
    • קובץ התקנות - שיעורי מכס, מס קניה ותשלומי חובה
    • ילקוט הפרסומים
  • התפקיד העיקרי של רשות הפטנטים הוא לאפשר הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל, באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. מתן הזכות מותנה בבחינת הבקשה לרישום, בחינה שייעודה להבטיח כי ההגנה הבלעדית שמקנה הרישום תוענק למבקש, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים.
     
    רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, מוסמך לנהל הליכים משפטיים בענייני ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. כמו כן, הרשות מספקת מידע והדרכה לקהל בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, ומידע על אודות תפקידיה ומטרותיה של הרשות.
     
    באמצעות מחלקת PCT ברשות הפטנטים מתקבלות בקשות בין-לאומיות לרישום פטנטים, המטופלות לפי אמנת PCT.​
  • רשות התאגידים הינה גוף האחראי על רישום, פיקוח ואכיפה על תאגידים. תפקידה לוודא שתאגידים על סוגיהם השונים יתנהלו על פי הוראות הדין.רשות התאגידים מחולקת לזרוע העסקית, לזרוע המלכ"רית ולרשם המפלגות.

  • חוק ברית  הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ט באדר התש"ע (15 במרס 2010) ונכנס לתוקף ביום י"ד בתשרי התשע"א (22 בספטמבר 2010).
    על פיק חוק זה מוגדרת ברית הזוגיות כהסכם שנערך בין בני זוג שהם איש ואישה (להלן - "בני זוג") המאפשר לעגן את חייהם המשותפים בקיום חיי משפחה ומשק בית משותף.
     
    חשוב להדגיש כי הרישום במרשם ברית הזוגיות אינו מהווה תעודת נישואים ואינו מאפשר רישום במרשם האוכלוסין כזוג נשוי. 
    בני זוג שירשמו במרשם ברית הזוגיות יוכלו להירשם במרשם האוכלוסין כ"בני זוג הרשומים במרשם ברית הזוגיות" בלבד ויקבלו תעודה ייחודית הניתנת לבני הזוג.
  • רשם המתווכים מקיים בחינות רישוי ומנפיק רישיונות לתיווך במקרקעין.
    לקראת הענקת הרישיון יוודא הרשם כי המועמד לרישיון עומד בכל התנאים המתחייבים בנוסף לקבלת ציון "עובר" בבחינה.
    ניהול פנקס המתווכים
    רישום וניהול הפנקס כולל רישום של הפעולות הבאות:
    הענקת רישיון, חידוש רישיון , "הקפאת" ו"הפשרת רישיון" שלילת או התליית רישיון.
    הפנקס מתעדכן מדי יום ומהווה בסיס למתן מידע למעוניינים (על פי חוק חופש המידע) אישורים בכתב ותעודות עובד ציבור.
    טיפול בתלונות נגד מתווכים
    רשם המתווכים איננו מוסמך (כאמור) לאכוף את הוראות חוק המתווכים.
    סמכות זו ניתנה למשטרת ישראל ולממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה
    לתשומת ליבכם: הממונה על הגנת הצרכן מוסמך לטפל בעבירות על סעיפים 2 ו -  10-13 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996
     
    למבקשים להתלונן נגד מתווך יש לפנות לרשם המתווכים עם פרטי המתווך מספר תעודת זהות או מספר רשיון. רשמת המתווכים תפנה את התלונה לרשות לסחר הוגן במשרד המסחר והתעשיה. ​
  • לשכות רשם הירושה פועלות בכל אחד ממחוזות אגף האפוטרופוס הכללי.
    פעילות זו הועברה לידי האגף ב- 1998 מבית המשפט לענייני משפחה. מהלך זה נועד לקצר הליכים, ולתת מענה מיידי לציבור בבקשות לצו ירושה, צו קיום צוואה, ומינוי מנהל עיזבון.
    בתיקים בהם מתעוררת מחלוקת בין היורשים, עובר הטיפול לבית משפט לענייני משפחה, ושם מוכרעת הסוגייה בתיק.
    במערכת רשם הירושה ניתן להתעדכן אונליין בטיפול בתיקי רשם הירושה, ניתן לשלם אגרות, ולקבל מידע על יצירת קשר עם הלשכות.​
  • אגף שומת מקרקעין הוא יחידה מקצועית עצמאית ובלתי תלויה בהחלטותיה, בעלת ניסיון רב בכל הנוגע לענף המקרקעין. לשומות האגף יש השפעה והשלכה על כל הפעילות הכלכלית הנובעת מעסקי מקרקעין ובנייה במדינה.
    בראש האגף עומד השמאי הממשלתי הראשי, ולהנהלת האגף בירושלים כפופות שלוש לשכות מחוזיות: תל אביב, חיפה וירושלים. הלשכה בירושלים ממונה גם על הפעילות בבאר שבע וביהודה ושומרון. לכל לשכה מנהל, סגן מנהל, שמאים מחוזיים ומתמחים.

  • אין תאור ..
  • היחידה לתביעות ומיקור חוץ היא יחידת מטה אסטרטגית של פרקליטות המדינה.
    היחידה ממקדת את מאמציה באכיפה בכלים אזרחיים של נושאים בעלי היבטים שלטוניים ובחיזוק שלטון החוק, התקינות השלטונית וההגנה על נכסי המדינה.
  • משנת 1992 מוסדרת תמיכת המדינה במוסדות ציבור בהתאם להוראת סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, שתוקן אז בכנסת. על פי הוראת חוק זה, חייבת תמיכת המדינה להינתן על פי מבחנים שוויוניים, הנקבעים על ידי השרים הממונים בתחומי משרדיהם, ולאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
     
    העלאת המבחנים, בנוסחם המשולב והמעודכן, מכוונת לאפשר לציבור לדעת בכל עת באילו תחומים מסייעת המדינה לגופים השונים ועל פי אילו אמות מידה. כך יתממש יפה יותר רצון המחוקק להבטיח את פומביותם של המבחנים, ובכך, כך מקווים, תהיה תרומה להסדרת נגישותם לכל.​
  • ביחידה לתרגום כתבי אמנה עוסקים בתרגומם של כל האמנות וההסכמים הבינלאומיים מדינת ישראל חתומה עליהם, בעריכתם ובהכנתם לפרסום ברשומות, וכן במתן מידע לציבור בנוגע לפרסום כתבי אמנה ברשומות