אודות

[למידע אודות בתי הדין לביקורת משמורת של מסתננים מכוח חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, ראו להלן בהמשך.]

החוק קובע את עיקרון היסוד לפיו מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (להלן – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן. הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים. כמו כן, ממונה ביקורת הגבולות במשרד הפנים מוסמך להורות על מעצרו של אדם השוהה שלא כדין בישראל לצורך הרחקתו מגבולות המדינה בהתאם לצו הרחקה. לצורך כך מוציא ממונה ביקורת הגבולות צו משמורת – צו מעצר הקובע, כי לצורך הבטחת הרחקה יש להחזיק את השוהה שלא כדין במקום משמורת לפי הוראות החוק.

בתי הדין מבצעים ביקורת שיפוטית על צווי משמורת שמוציא ממונה ביקורת הגבולות במשרד הפנים. בתי הדין אינם מוסמכים לדון בצווי ההרחקה מהארץ. סעיף 13יג לחוק קובע כי אין מרות על בית הדין זולת מרותו של הדין.

 

בתי הדין מוסמכים לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו. העילות לשחרור שוהה שלא כדין, המוחזק במשמורת מנויות בחוק, והן:

1. השתכנע בית הדין כי שהייתו הבלתי חוקית של מוחזק יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;
2. השתכנע בית הדין כי המוחזק יצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;
3. השתכנע בית הדין כי מחמת גילו או מצב בריאותו של המוחזק החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;
4. המוחזק שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

 

חרף עילות אלה קובע החוק כי לא ישוחרר מוחזק ממשמורת אם:

1. הרחקתו מישראל נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לעניין הבהרת זהותו או להסדרת הליכי הרחקתו מישראל;
2. יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור.

בהתאם לחוק, מובא כל שוהה שלא כדין המוחזק במשמורת לדיון בפני בית דין עד לא יאוחר מארבעה ימים מיום תחילת החזקתו במשמורת.

שוהה שלא כדין המוחזק במשמורת או משוחרר בערובה רשאי להיות נוכח בכל הליך בעניינו לפני בית דין, וכן רשאי הוא להיות מיוצג בלא תמורה על ידי נציג שאינו עורך דין.
ערעור על החלטות בתי הדין מוגש כערעור מינהלי (עמ"נ) לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

מקום מושבם של בתי הדין בשלושה מתקני משמורת עיקריים: 'גבעון' (רמלה), 'סהרונים' (קציעות) ומת"ן (מתקן לקטינים הממוקם בחדרה).

כיום מכהנים בבתי הדין אחד-עשר דיינים:

• עו"ד רבקה אדלר
• עו"ד אלעד אזר
• עו"ד רות גרינברג
• עו"ד מרט דורפמן
• עו"ד מיכאל זילברשמיד
• עו"ד אילן חלבגה
• עו"ד דן ליברטי
• עו"ד רג'א מרזוק
• עו"ד מני פשיטיצקי
• עו"ד לירון קריספין בוקר
• עו"ד דביר פלג

 

הדיינים מונו לתפקידם על ידי שר המשפטים בהמלצת ועדה בהתאם לסעיף 13יא לחוק. מינוי הדיינים הינו לתקופה מוגבלת של חמש שנים, אשר יכולה להיות מוארכת בחמש שנים נוספות.

 

מזכירות בתי הדין בבית סוהר 'גבעון'

שעות הפעילות: ימים א' עד ה' בין השעות 8:30 עד 15:00. 
טלפון: 08-9256362.
פקס: 08-9253436.
מזכירת בית הדין במתקן המשמורת 'גבעון', גב' עפרה שגיא.

 

מזכירות בית הדין במתקן משמורת 'סהרונים' (קציעות)

שעות הפעילות: ימים א' עד ה' בין השעות 8:30 עד 15:00.
טלפון: 08-6557476.
פלאפון: 0507061607 (במקרים דחופים בלבד).
פקס: 02-6467688
מזכיר בית הדין במתקן משמורת 'סהרונים', מר מוחמד בדארנה.

 

בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים הוקם בשנת 2012 לפי הוראות סעיף 30ג לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 שנחקק במסגרת הוראת שעה. דייני בית דין זה ממונים מתוך דייני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, וחלק משמעותי של הכללים המנחים את שני בתי-הדין דומים.

בית הדין הוקם כדי להתמודד עם גלי מסתננים החודרים לישראל דרך גבול הדרום. לפי הודעת דובר הכנסת, הבדל עיקרי בין בתי הדין וסוגי המשמרות נובע מכך שחוק הכניסה לישראל "אינו מאפשר, בעיקרו של דבר, החזקה של אדם במשמורת למעלה מ-60 ימים... [הוראת השעה לחוק למניעת הסתננות] נועדה בעיקרה, לאפשר החזקה במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל, תוך קביעת עילות נוקשות יותר לשחרור מהמשמורת."

העילות לשחרור מסתנן המוחזק במשמורת בערובה, מנויות בחוק, והן:

1. חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החל הטיפול בבקשה.
2. חלפו תשעה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתנה החלטה בבקשה.
3. חלפו שלוש שנים מיום תחילת החזקתו של המסתנן במשמורת. 
   
   ובנוסף במקרים חריגים:
4. בשל גילו או מצב בריאותו של המסתנן, החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, ואין דרך אחרת למנוע את הנזק האמור.
5. קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים מהאמור בפסקה (4) המצדיקים את שחרורו של המסתנן בערובה, לרבות אם עקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה.
6. המסתנן הוא קטין שאינו מלווה על ידי בן משפחה או אפוטרופוס.
7. שחרורו בערובה של המסתנן יש בו כדי לסייע בהליכי גירושו.

 

החל מיום השני לאוגוסט 2012, ההוראות לפי חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992 חלים על בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל מסתננים, למעט לפי סעיפים 16, 17, 21, 22, 37 עד 39, 41, 45 ו-54, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק הכניסה לישראל.