שופט: פיליפ מרכוס.
למערער: עו"ד תהילה כזרי.
למשיב: עו"ד נאדר דיב, במינוי מטעם הסיוע המשפטי - מחוז בחיפה.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המערער") שילם לגרושתו של המשיב דמי מזונות ילדים על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972 ובשל תשלומים אלו פתח כנגד המשיב תיק הוצאה לפועל (להלן: "התיק"). לימים הגיש המשיב בקשה להכריז עליו פושט רגל ולאחר מספר שנים הופטר מחובותיו בצו הפטר שלא הוחל על חוב המזונות. לאור הצו סגר רשם ההוצאה לפועל את התיק אף שההפטר לא הוחל על חוב זה, זאת בשל העובדה כי מדובר בחוב בר תביעה בפשיטת רגל, אשר לא הוגשה לגביו תביעת חוב והוא לא אושר על ידי הנאמן.
עת קיבל את הערעור קבע בית המשפט, כי הגשת תביעת חוב אינה מקימה את הזכאות המהותית של הנושה, אלא מקורו הראשוני – במקרה זה פסק דין. אמנם במקרה רגיל על הנאמן לאשר את תביעת החוב כתנאי להיותה בת תוקף, אולם במקרה זה המחדל היה טכני בלבד מאחר וצו ההפטר לא הוחל על חוב המזונות, והמשיב לא חלק על החוב (אותו ציין בעצמו בבקשת פשיטת הרגל). לכן אילו היתה מוגשת תביעת חוב, אין ספק שהיתה מאושרת. בהתחשב במעמד המיוחד של חוב מזונות כמקור מחיה לקטינים, אין לאפשר לתקלה טכנית לשנות את התוצאה המהותית הנכונה, על הפגיעה הכרוכה בה בציבור הזכאים למזונות ובקופת המדינה.
הערעור התקבל והחלטת ראש ההוצאה לפועל כי החוב בטל – בוטלה.
תמ"ש (ירושלים) 24380/08 המוסד לביטוח לאומי נ' מ.ח., מיום 18.8.11 (פורסם בתקדין).
תגיות: פשיטת רגל, חוב מזונות, חוב בר תביעה, הפטר, תביעת חוב