שופט: נועם סולברג
למערער: עו"ד שאול קוטלר, עו"ד שי פיאדה
למשיב 1: עו"ד ארז חבר
למשיב 2: עו"ד טובה פריש
בשונה מסדרי הדין הכלליים, בפשיטת רגל השאלה הראשונית שעלינו לברר היא האם ההחלטה עליה מבקשים לערער היא בגדר "צו בפשיטת רגל" (שאז יש עליה, בכל מקרה, ערעור בזכות על פי סעיף 182(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"מ-1980, להלן: "פקודת פשיטת הרגל") ורק אם התשובה לכך שלילית מופעלים הכללים הרגילים בדבר סיווג ההחלטה כ"החלטה אחרת" או "פסק דין".
השאלה איזו החלטה תיחשב "צו בפשיטת רגל" היא זו שעומדת במוקד שורת פסקי דין של בית המשפט העליון:
ברע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בתקדין, 26.10.11), שינה בית המשפט העליון הלכה ותיקה שנקבעה בע"א 2831/91 כהן נ' הכונ"ר, פ"ד מה(4) 215, וקבע שרק להחלטות המרכזיות המתקבלות במהלך התנהלותו של תיק פשיטת הרגל, מעמד של "צו בפשיטת רגל". על החלטות אלו נמנים, כך קבע בית המשפט העליון, צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר, בהם מפעיל בית המשפט את סמכותו המיוחדת. החלטה בדבר שיעור התשלום אינה כזו, ולפיכך נקבע שאין לראותה כשלעצמה כ"צו בפשיטת רגל" עליו ניתן לערער בזכות, אלא אם זו נכללת בצו כינוס – שהוא גופו, על כל פרטיו, "צו בפשיטת רגל".
בפסק הדין נשוא סקירה זו המשיך בית המשפט העליון, וסיווג שורה ארוכה של החלטות, האם נחשבות הן "צו בפשיטת רגל" והערעור עליהן בזכות, אם לאו:
החלטה בבקשה לביטול העברת מניות מפושט הרגל לצד שלישי תחשב "צו בפשיטת רגל" וערעור על החלטה שכזו יהיה בזכות.
מאידך - קבע בית המשפט - שורת ההחלטות שלהלן אינן בגדר "צו בפשיטת רגל" ומצריכות בקשת רשות ערעור:
- החלטה בבקשה לעיון מחדש (במקרה דנן - בהחלטה למתן צו ניהול העיזבון בפשיטת רגל).
- החלטה בבקשה להיתר להגשת תביעה כנגד פושט הרגל (במקרה דנן - לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם גירושין).
- ההחלטה בבקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.
- ההחלטה בבקשה לחיוב במסירת מסמכים לנאמן.
- ההחלטה בבקשה לביטול צווי איסור דיספוזיציה.
- ההחלטה בבקשה להעברת מחצית מדמי שכירות מהשכרת הבית.
- ההחלטה בבקשה לקבלת זכות תגובה בטרם ההכרעה בתביעות החוב.
- ההחלטה בבקשה להיתר ייצוג העיזבון בהליכים שונים.
רע"א 592/12 אסתר דודאי ואח' נ' עו"ד ארז חבר ואח' (פורסם בנבו, 24.3.13).
תגיות: פשיטת רגל, ערעור, בקשת רשות ערעור, צו בפשיטת רגל.